ב-8 בדצמבר, מספר ימים לאחר שהחלו בבריטניה את מבצע חיסוני הקורונה, דווח בתקשורת על כך ששני עובדי צוות רפואי פיתחו תגובה אנפילקטית לאחר שקיבלו את החיסון של חברת פייזר. בנוסף, לפני ימים ספורים, עם תחילת קמפיין החיסונים בארצות-הברית דווח על עוד שתי תגובות אלרגיות לחיסון במתחסנים באלסקה.
צפו בדיון עם פרופ' דוד כץ על תופעות האלרגיה בעקבות החיסונים בבריטניה:
תגובה אנפילקטית היא תגובה אלרגית מסכנת חיים המערבת מערכות רבות בגוף, כמו מערכת הנשימה ומערכת זרימת הדם. בכל המקרים – אלו שהתרחשו בבריטניה ואלו שהתרחשו בארצות הברית – המתחסנים טופלו באופן מהיר ויצאו מההלם ללא כל נזק.
בעקבות הדיווחים האלו, מערכת הבריאות הבריטית הוציאה הנחיה לפיה על הסובלים מאלרגיות שונות להימנע מהחיסון לקורונה. מאז, יצאו הנחיות מגופי הבריאות נוספים בעולם – ובכללם מנהל המזון התרופות האמריקאי (ה-FDA) ומשרד הבריאות הישראלי – שנועדו לעשות סדר בנושא.
על פי נייר עמדה חדש שפרסם האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה, במקרים של מטופלים שהייתה להם בעבר תגובה אלרגית קשה לתרופות בהזרקה, למרכיבי חיסון או חוו בעבר תגובה אנפילקטית ללא גורם חיצוני ידוע, ראוי לדחות בשלב זה את מתן החיסון. מנגד, למטופלים הסובלים מאלרגיה למזון, אלרגנים נשאפים, חרקים, לטקס וכדומה, מותר להתחסן אך מומלץ במקרים אלו להישאר בהשגחה של 30 דקות במרפאה לאחר קבלת הזריקה.
התגובה האלרגית החריפה מהחיסון נוצרת כתוצאה מרגישות לחומר הנקרא "פוליאתילן גליקול", שהוא חומר נפוץ למדי בחיסונים. לכן, מי שאלרגי לתרכובת הזו, עליו להימנע בשלב הזה מקבלת החיסון, וכמובן מי שכבר פיתח תגובה אלרגית לחיסון עצמו.
תגובה אנפילקטית היא למעשה תגובה לא תקינה של מערכת החיסון לחומר מסוים שאליו אותו אדם אלרגי. התגובה הזו נפוצה בעיקר בקרב אנשים הסובלים מאלרגיות למזון, תרופות מסוימות ועקיצות של חרקים בעיקר ממשפחת הדבורניים. תגובה אנפילקטית גורמת לפריחה ונפיחות מפושטות בעור, נזלת אלרגית, ירידה בלחץ הדם, סחרחורות, היצרות של הסמפונות וקוצר נשימה ולפעמים אפילו לחנק ולשוק. בכל שנה בארצות הברית נפטרים כ-100 בני אדם כתוצאה משוק אנפילקטי. הגורם למוות בתגובה אנפילקטית הם בעיקר בצקת באזור מיתרי הקול (לרינקס) וירידה חריפה בלחץ הדם – הלם אנפילקטי.
צריך לזכור שכ-20% מהאוכלוסייה הכללית סובלים מאלרגיות כאלה ואחרות ובדרגות חומרה שונות, ונכון לכתיבת שורות אלה, חוסנו מאות אלפי בני אדם בבריטניה ובארצות הברית ועד כה לא נרשמו תסמינים חריגים או מסכני חיים המעמידים בספק את בטיחותו של החיסון בסובלים מאלרגיה
על אף כל זאת, אין כל חשש בחיסונים לקורונה של פייזר ושל מודרנה שנמצאו בטוחים במחקרים קליניים וקיבלו את האישורים של רשויות הבריאות הגדולות בעולם. צריך לזכור שכ-20% מהאוכלוסייה הכללית סובלים מאלרגיות כאלה ואחרות ובדרגות חומרה שונות, ונכון לכתיבת שורות אלה, חוסנו מאות אלפי בני אדם בבריטניה ובארצות הברית ועד כה לא נרשמו תסמינים חריגים או מסכני חיים המעמידים בספק את בטיחותו של החיסון בסובלים מאלרגיה. בנוסף, על פי הסטטיסטיקה, תגובות אנפילקטיות בחיסונים הן נדירות למדי (1.3% מכל מיליון חיסונים).
אנשים הסובלים מאלרגיות שכיחות כמו אלרגיות למזון, אבקת פריחה של צמחים, תרופות, לטקס ועקיצות חרקים אינם נמצאים בסיכון מוגבר לתגובה אלרגית לחיסון. בניגוד לחיסונים שהכרנו עד כה, המכילים וירוס מוחלש, החיסונים מסוג mRNA מבוססים רק על ייצור החלבון המעורר את מנגנון ההדבקה של הווירוס, ללא החלקים ה"אלימים" שלו. לכן, גם אנשים הסובלים ממחלות המדכאות את מערכת החיסון יכולים להתחסן מבלי לחשוש. בכל מקרה, מומלץ להמתין 20-30 דקות להשגחה במרפאה לאחר קבלת החיסון. במקרה של תגובה חריגה או מסוכנת לחיסון אנשי הצוות הרפואי יוכלו לתת מענה מהיר.
הטיפול בנזלת אלרגית
נזלת אלרגית היא אחד מתסמיני האלרגיה השכיחים ביותר וכ-10%-15% מהאוכלוסייה סובלת מהתופעה. הסתיו האחרון היה חריג במיוחד ככל הנראה כתוצאה מלחות גבוהה שגרמה לשגשוג של קרדית האבק במקומות רבים, ובכך גרמה לרבים לסבול מהבעיה. חשוב לציין שגם במקרי נזלת אלרגית או אורטיקריה, אין חשש להתחסן.
נזלת אלרגית כשלעצמה עלולה להיות מטרד רציני והיא עשויה לפגוע באיכות חייו של הסובל ממנה בצורה משמעותית אך היא אינה מסוכנת. הטיפול בנזלת אלרגית מתחלק לשלוש גישות:
1. מניעה: לנסות ולבודד את הגורם האלרגי ולהימנע מלהגיע איתו במגע. זהו הטיפול האידאלי, אך לצערנו במרבית המקרים הוא כמעט ואינו ישים.
2. טיפול תרופתי: הטיפול התרופתי נועד להפחית ולהקל על התסמינים כמו צריבה בעיניים או נזילה אלרגית מן האף. בנוסף, שימוש בתכשירים אנטי-היסטמינים עשוי להרגיע גרד, התעטשויות ונזלת אלרגית. זהו הטיפול הקל והבטוח ביותר שמוריד ומפחית משמעותית את התסמינים.
3. "אימון" לאלרגנים: לטווח הארוך ניתן לטפל גם טיפול אימונולוגי, חשיפה מבוקרת של מערכת החיסון לאלרגן ו"אימון" שלה להתמודדות נכונה ולא מסוכנת עם האלרגן.
ד"ר רמי טמיר הוא מומחה לאימונולוגיה קלינית, לאלרגולוגיה ולרפואה פנימית